1. דייג שאלות
"דגים" שאלות לילדים מתוך הקשבה, כחלק מסדר היום או כשאלה במפגש (אילו שאלות הייתם רוצים שנדבר עליהם" או "אילו שאלו יש לכם על …"). כשגננת 'דגה' שאלה שילד מעלה, היא מקשיבה ושואלת אותו לדעתו בנושא מבלי לתת תשובה או לחפש מקורות מידע בנושא.
2. מתן ייצוג גרפי לתאוריה של הילד
מאפשרים לילד לצייר או ליצור את התאוריה שלו, לשתף ולהסביר אותה בעזרת הציור, או בלעדיו.
3. ייצור מאגר של שאלות שהילדים מעלים
יוצרים מאגר שאלות שעולות בשוטף, בשגרת היומיום, ומייצגים מאגר זה על גבי לוח בגן.
4. קביעת מועד ביומן הגן לשיח על שאלה
קובעים מועד ביומן הגן, וקבוצת ילדים המתעניינת בנושא והבוחרת בו, יושבת לקיים שיח פילוסופי על שאלה מתוך המאגר. ההשתתפות בשיח בקבוצה כזו היא על פי בחירת הילדים.
5. קיום השיח
במהלך השיח, כל ילד.ה יכול.ה לומר את דעתו.ה. לגבי ילדים שאינם מביעים דעה, הגננת המנחה מפנה להם מקום ושואלת אם ירצו לומר מה דעתם. כמובן שלא חייבים לדבר.
6. סיכום השיח
בסוף השיח הגננת מסכמת את הדעות השונות ולא אומרת מה נכון ("שמעתי ש… והיו כאלה שחשבו ש… "). בסיכום הגננת מתייחסת גם לאופן השיח ("…היו דעות שונות והקשבתם זה לדעתו של זה…").
הצעות בהמשך לשיח
העשרה: רצוי שהגננת תעשיר את נושא השיח — שידוע לה מראש — באלמנט מעורר השראה ושאינו ידע סוגר המוביל לתשובה אחת ונכונה. למשל: שיר, תמונת אומנות, חפץ, ספר, סיפור אישי.
תיעוד: מציורי הילדים בנושאי הפילוסופיה ניתן ליצור ספרים המתייחסים לשאלה, במטרה שיהיו זמינים לילדים ויאפשרו להם העמקה בשיח לאורך זמן ובאופן עצמאי.