מרחבי למידה וזמן
קהילת לומדים
ריבוי אינטלגנציות
ביטוי עצמי
תנועה
בעידן של מציאות משתנה קיימים בפני הצוות החינוכי אתגרים שונים: שימוש במתודות הוראה רלוונטיות, פיתוח פרקטיקות למידה שיתופיות שיצרו הנעה פנימית, יצירת חווית למידה משמעותית והענקת כלים להתמודדות בעולם מתפתח ומתקדם.
בעולם בו הכיתות הטרוגניות מבחינת סגנונות למידה, יכולות אקדמיות וכישורים חברתיים, הפרעת קשב וריכוז היא כמעט נחלת הכלל ורפורמת ההכלה וההשתלבות מגדילה את מעגל ההטרוגניות, גדל הקושי להתמודד עם השונות בשלושת המישורים באופן מותאם אישי. מודל ההוראה למידה מקרב"ת מכין את ה'בוגר המיוחל' למאה ה 21 כאוריין חברתי.
קהילות המורים – בשיתוף פעולה פורה ומפרה יוצרות פעילויות מגוונות לנושא אחד.
קהילות לומדים – שרוכשות פרקטיקות למידה שיתופיות מעשירות שמאפשרות ביטוי אישי והעצמה.
הנחת היסוד במודל היא חדשנות ורלוונטיות לעולם דינמי ומשתנה.
עקרונות הפעולה – קהילת מורים מקיימת מפגשים שבועיים לבניית שיעורים תואמי תוכן ומודל ההוראה.
המוח שלנו קולט מידע בעזרת החושים. בחברה כל כך מתקדמת, מתפתחת ועשירה בגירויים, המוח מסנן את המידע ורק פיסות ממנו נקלטות.
חקר המוח מראה שתגלית של דבר חדש ותחושת הנאה הם שני הדברים שהמוח "רוצה" לקלוט, כלומר שני הגורמים האלה מעוררים את המוח ומשאירים אותו דרוך ומוכן לקליטה. דרכי ההוראה, המתבססות על חדשות והנאה כגון שימוש יעיל בקול, בהומור, במוזיקה, בדרמה ועוד, יעזרו למקד את מערכת הקשב למידע החדש. (עלון הכלה למעשה מס' 7 "מוח למידה ומה שבניהם").
בהיבט הנ"ל התכנית יוצרת אצל הלומדים תגלית חדשה בכל 20 דקות. כאשר הלומדים מסיימים פעילות אחת ועוברים לאחרת, הם נחשפים לגירוי חדש שיעזור לעורר את מערכת הקשב. בזמן המעבר מסביבת לימודים אחת לאחרת זוכים הלומדים להרפיית הקשב, מה שיעזור להם בהמשך לחדש את מיקוד הקשב והחזקתו (עפ"י A.G. DeGangi חוקרת של כישורי הקשב אצל ילדים).
כדי להפנות את קשב הלומדים עפ"י מייקל פוזנר (מומחה לחקר הנוירולוגיה באוניברסיטת אורוגון ומומחה מהשורה הראשונה לחקר הקשב) יש צורך לנתק את תשומת לבם מפעולה אחת ואז להפנות את הקשב לגירוי חדש.
מימד נוסף עפ"י פוזנר היא תנועה פיזית של העברת הקשב ממקום אחד למקום אחר. בלמידה מקרב"ת הלומדים עוסקים בפעילות אחת מתוך הנושא למשך 20 דקות בלבד, מתנתקים ממנה ועוברים פיזית לסביבת לימודים אחרת עם גירוי חדש ומעורר.
על פי תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר, כל אדם הוא שונה ואינטליגנטי בדרכו. ההתייחסות למגוון האינטליגנציות בדרכי ההוראה והתייחסות לנקודות החוזק השונות יכולות להביא ללמידה טובה יותר. על בית הספר לאפשר הזדמנות שווה לתלמידים ואפשרות למצוי הפוטנציאל שלהם לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי.
בטווח הארוך, תלמידים שילמדו עפ"י מודל למידה מקרב"ת יהיו מסוגלים להשתלב בעולם העבודה השיתופי ולהתמודד עם האתגרים שהוא מציב.
הם יהיו מיומנים מספיק מבחינת הכישורים החברתיים שלהם כדי להתמודד עם עובדים ולומדים שונים ויוכלו להביא את עצמם לידי ביטוי בצוות, ליזום, להוביל ולקדם תהליכים ועוד.
התכנית פותחה מתוך הבנה שלומדים הם אנשים שונים בעלי יכולות חברתיות שונות ובעלי אינטליגנציות מרובות שנדרשים למקד את הקשב שלהם לאורך זמן, וצריכים לשכלל את המיומנויות החברתיות שלהם באמצעות תרגול ולמידה.
בית הספר הוא הזירה החברתית המשמעותית ביותר עבור הילדים. שימוש בזירה זו בכדי לשפר ולאמן את הילדים להיות בוגרים תקשורתיים, שיודעים לעבוד בצוותים, מסוגלים לשתף פעולה, לנהל שיח בסיטואציות שונות ובזירות חברתיות שונות, זוהי נקודת המוצא למיזם.
בהיבט זה התכנית מזמנת לילדים התמודדויות ודינמיקות חברתיות עם ילדים שונים שמאתגרים אותם ברמה שכלית וחברתית.
יעילות בזמן — תיאור למעשה — שיעור נמשך 20 דקות, מתוך צמצום ההוראה הפרונטלית
הוראה מרווחת – הוראה בפרקי זמן קצרים עם הפוגות קצרות בינהם
מחוון לבניית שיעור — מחוון לבניית שיעור מיטבי המותאם למודל ההוראה
דיפרנציאליות — פעילויות מותאמות לרמות ידע ויכולות מגוונות של התלמידים
מרחבי למידה — 'מיקסום' מרחבי הלמידה לשיפור ההוראה והלמידה
שושי עטיה בעלת תואר ראשון בתקשורת, תעודת הוראה ותואר שני בניהול מערכות חינוך, מנחת קהילה במסגרת מהלך "השקפה". יזמית ומפתחת מודל הוראה "למידה מקרב"ת". מחנכת 14 שנה, מובילה ומקיימת שגרות חינוכיות מקדמות לומד עצמאי בעל ערכים ומעוף.
לירון בן אדרת, בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, תואר שני בחינוך נוער בהדרה, מנחת קהילה במסגרת מהלך השקפה של משרד החינוך. מחנכת כיתת תקשורת, יזמית ומפתחת מודל הוראה "למידה מקרב"ת". במהלך השנים, לירון מנהלת צוותים רב מקצועיים, מובילה ומשלבת תלמידים עם צרכים מיוחדים
מתכון מנצח לכל בית ספר שמעונין להפוך את צוות ההוראה, לקבוצה של מנהיגים פדגוגיים יוצרי תוכן, סקרנים, המלמדים מתוך הנאה.
הכלי מתבסס על צילום הדדי, שמאפשר לחברי קבוצות לבטא כיצד הם תופסים איש את רעהו, ולחוות כיצד הם נראים בעיני אחרים. הצילום מאפשר להם לייצג …
צילום כאמצעי המסייע לתלמידים (ולמורים) לבטא את 'קולם', לחוות הקשבה, ולהשפיע על חייהם – בבית הספר ומחוצה לו.